ניתוח גורמים מגשש: איך קוראים ומדווחים את הפלט?

איזו שאלה בוחן ניתוח גורמים מגשש?

ניתוח גורמים מגשש (EFA) בוחן אם אפשר לייצג את הקשרים בין פריטי שאלון באמצעות מספר קטן יותר של גורמים משותפים. זו שאלת מדידה, נפרדת משאלת הקשר בין ציוני סולמות. ניתוח רכיבים ראשיים (PCA) מסכם שונות נצפית; אין לשנות את שמות הרכיבים לגורמים סמויים. גם אלפא של קרונבך גבוהה אינה מוכיחה שסולם מודד ממד אחד.

במחקר המתקדם לדוגמה השתתפו 360 משיבים שענו על 15 פריטים העוסקים באוטונומיה בעבודה, תמיכת מנהל ומעורבות בעבודה. תיאור המחקר מבקש בדיקת מדידה מקדימה לפני חישוב הסולמות ובדיקת H1–H3. שלושת חלקי השאלון הם ציפייה התחלתית, לא הוראה לכפות שלושה גורמים. זו אינה השערה רביעית על קשר בין משתני המחקר.

קוראים את בדיקות ההתאמה לפני פתרון הגורמים

בדוגמה אין ערכים חסרים בפריטים, ונעשה שימוש במתאמי פירסון בין תשובות בטווח 1–5. בחירת מטריצת המתאמים חשובה כשמדובר בתשובות סדר; יש לנמק אותה לפי הנתונים בפועל, ולא להעתיק מהדוגמה.

מדד KMO הכללי הוא 0.896. במבחן Bartlett התקבל חי־בריבוע(105) = 2207.42, עם ⁦p < .001⁩. KMO מתייחס לדפוס המתאמים ביחס למתאמים חלקיים; Bartlett בוחן סטייה ממטריצת מתאמים שהיא מטריצת יחידה. התוצאות תומכות בבחינת מודל גורמים כאן, אך אינן מוכיחות תוקף ואינן קובעות כמה גורמים לשמור. תיעוד KMO מתאר את הבדיקות. בוחנים גם את המדדים ברמת הפריט, את משמעות הפריטים ואת הקשר הדגימה.

איך נבחנה האפשרות של שלושה גורמים?

הניתוח המקביל המתועד משווה ערכים עצמיים נצפים לנתוני ייחוס מסימולציה. השורות הבאות שייכות להשוואת ניתוח הגורמים, ולא להשוואת הרכיבים הראשיים הנפרדת. תיעוד הניתוח המקביל מסביר את ההבחנה.

בפלט המתועד שלושת הערכים הראשונים גבוהים מערכי הייחוס, והרביעי נמוך ממנו; לכן מוצעים שלושה גורמים. הערכים העצמיים של מטריצת המתאמים המקורית מתחילים ב־5.229, 2.533 ו־1.629: זו סדרה אחרת. אין לערבב את העמודות או לבסס את כל ההחלטה על כלל „גדול מאחד”. משלבים גם את תרשים המדרון, אפשרות הפירוש ומטרת המדידה. ערכי הסימולציה תלויים בהגדרות הניתוח; ברשומה המלאה מתועד זרע אקראי 1.

קוראים את דפוס הטעינות בלי לשנות את שמות העמודות

בדוגמה נעשה חילוץ בשיטת MINRES וסיבוב אלכסוני oblimin, המאפשר מתאם בין הגורמים. מוצגים כאן שלושה פריטים נבחרים, ולא מטריצת הטעינות המלאה. שומרים על שמות הפלט MR1–MR3 ומחברים אותם למילון הפריטים.

כאן q1_1 נטען בעיקר על MR2, ‏q2_1 על MR3 ו־q3_1 על MR1. מספרי הגורמים אינם מספרי חלקי השאלון או דירוג חשיבות. מתן שמות דורש בחינה של כל הפריטים, תוכנם וטעינותיהם הצולבות; שלוש השורות אינן מספיקות לתיקוף השמות. טעינה אינה אחוז או השפעת רגרסיה על תוצאת המחקר. אין למחוק פריטים לפי סף אוניברסלי יחיד.

תיעוד ניתוח הגורמים מבחין בין מטריצת הדפוס, מטריצת המבנה ומתאמי הגורמים. בפלט זה המתאמים הם ⁦MR1–MR2 = .404⁩, ‏⁦MR1–MR3 = .489⁩ ו־⁦MR2–MR3 = .203⁩. אין לפרש את הגורמים המסובבים כבלתי תלויים או לחבר את תרומותיהם כאילו לא היו קשורים. גם סימני הגורמים וסדרם עשויים להשתנות בין פתרונות שקולים.

פסקת דיווח עם גבולות ברורים

„בוצע ניתוח גורמים מגשש של 15 פריטי שאלון בקרב 360 משיבים, על בסיס מתאמי פירסון, בחילוץ MINRES ובסיבוב oblimin. מדד KMO הכללי היה .896; מבחן Bartlett היה מובהק, חי־בריבוע(105) = 2207.42, ‏⁦p < .001⁩. ניתוח מקביל הציע שלושה גורמים. דפוס הטעינות המסובב המלא ומתאמי הגורמים נבחנו לצד תוכן הפריטים לפני המעבר לציוני הסולמות המתוכננים.”

זו נקודת מוצא לדיווח; היא אינה מוכיחה שהשאלון תוקף במדגם עצמאי. ניתוח מאשש בנתונים עצמאיים מתאימים יבחן שאלה אחרת. מתעדים את החלטות הניקוד וכל שינוי בסולמות; אין לשנות אותם בשקט כדי לשפר תוצאות בהמשך.

בודקים את הרשומה המלאה

בקשת בדיקת המדידה, הפלט המספרי המלא, פרק הממצאים ומסמך ההחלטות מאפשרים לעיין במטריצות ובהמשך התהליך. המדריך לפרק הממצאים מסייע להפריד בין ממצאי המדידה לבדיקת ההשערות. התוצרים תלויים בהיקף המחקר המוסכם; הייעוץ וההזמנות עדיין סגורים.

ראו איך זה נראה במחקר מלא

עברו משאלות המחקר לקובצי הקלט, תוכנית הניתוח והתוצרים. בכל דוגמה אפשר לעיין בדוח הייעוץ, בפירוט המחיר ובקבצים שהופקו.